יום חמישי - הפסקת אש
נכון, רצינו לגרום להם להתחנן שנפסיק.
רצינו שלא ישארו להם עוד טילים לירות עלינו
אבל כמה שהתגעגעתי לשקט הזה,
להבנה שאפשר לישון כל הלילה ללא החרדה והחשש שמא נצטרך למהר לממ"ד;
לאפשרות ללכת לבית הכנסת ללא חישוב בכל זמן נתון היכן יכול ליפול הטיל ואיפה כדאי להסתתר;
להקלה בלהיות בשירותים או במקלחת ולדעת שיש לך את כל הזמן שאתה צריך;
סתם לטייל בחוץ, ללכת לסופר ולקנות מצרכים לשבת בלי חשש;
לשמוע את קול ציוץ הציפרים בשעת הליכת בריאות של בין ערביים.
נכון שהיינו יכולים ומוכנים לסבול עוד, אבל אני שמח שזה נגמר, גם אם לא ידוע לכמה זמן.
תודה, ריבונו של עולם.
